א הֹדוּ לַיהוָה כִּי-טוֹב: כִּי לְעוֹלָם
חַסְדּוֹ
פירוש על הודו (תהילים ק״ז) שתיקן החסיד המקובל מופת הדוד גדול
בישראל מו״ה ישראל
בעל שם טוב זצוק״ל מק״ק מעזיבוז, על העלאת
הניצוצין שנפלו בקליפה כל ימי
השבוע:(א) הודו ניצוה"ק העולים מהתלבשותם
בהקליפות מודים להשי"ת על
שעולים עד כתר שהוא אהיה
גימט׳ הודו.
ליהוה יאהדונהי שעולה
בסוד הגילגול, והן עצמן סוד
של זיי״ן מלכים דמיתו, שהם צריכים תיקון
על ידי מעשה התחתונים, ובערב
שבת הם עולים מהתלבשות הקליפות,
לגדר הקדושה. עד שבת העליון...
כד הֵמָּה
רָאוּ, מַעֲשֵׂי יְהוָה; וְנִפְלְאוֹתָיו, בִּמְצוּלָה.
כה וַיֹּאמֶר--וַיַּעֲמֵד, רוּחַ
סְעָרָה; וַתְּרוֹמֵם גַּלָּיו.
כו יַעֲלוּ שָׁמַיִם, יֵרְדוּ
תְהוֹמוֹת; נַפְשָׁם, בְּרָעָה תִתְמוֹגָג.
כז יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ,
כַּשִּׁכּוֹר; וְכָל-חָכְמָתָם, תִּתְבַּלָּע.
כח וַיִּצְעֲקוּ אֶל-יְהוָה,
בַּצַּר לָהֶם; וּמִמְּצוּקֹתֵיהֶם, יוֹצִיאֵם.
כד
המה
ראו מעשי ה׳ ונוי. כלומר אלו הנשמות שיורדין ונופלין
בעומקא דתהומא רבה ועי״ז המה ראו
מעשי ה' בעלייתם.
ונפלאותיו במצולה. שע״י נפילתם
במצולה מכירים הם
נפלאותיו.
והבן:
כה
ויאמר ויעמד רוח סערה. ר״ל נשמות אלו שירדו
שם. הם
יעמדו נשמות העשוקים האחרים שהם
בסערה: ותרומם גליו.
אלו נשמות שגולים שם בקליפה. וזהו
שאמר:
כו יעלו שמים ירדו תהומות. ר״ל
מכח שהם רוצים לעלות למקום
גבוה לשמים. שהוא הקדושה. [סד]
מכח זה ירדו תהומות
בקליפה. וירידה זו היא לצורך
העלייה לתקן שורש שלהם. וזהו שאמר
נפשם, ברעב תתמוגג לשון תמס
והמסה. לגודל רעת
הפחד. וזהו סוד גלות השכינה כל
ששת ימי השבוע. וזהו סוד עקבות
משיחא אשר אמרו ז״ל כי כאשר תכלה
ללקוט הנשמות אלו
שבעקביים של אותה המרכבה טמאה
שהוא סוף גוף המרכבה טמאה.
אז יבא משיח ואז יבולע המות לנצח
שתתבטל הקליפה ההיא אחר
שנתרוקנה מהקדושה. ואז:
כז יחוגו וינועו כשיכור וכל
חכמתם תתבלע. ר״ל שהקליפה
בעצמה תודה שאין בה שום כח
וממשות. כי חכמתם תתבלע
לשון (ישעיה כ״ה) בלע המות לנצח.
והבן. וזהו שאמר:
כט יקם סערה לדממה ויחשו גליהם.
כי יתבטל כל הכח דמרכבה
טמאה. ואז וינחם אל מחוז חפצם. את
הנשמות הקדושות שזכו
ושנשלם חפצם ובקשתם שעולים למחוז
שהוא לשון מקום וגבול הקדושה.