ציון הוא מלשון סימן "הציבי לך ציונים"
(ירמיהו לא: כ), רמז לעילוי רוחני.
ירושלים
היא יראה בשלמות.
ירושלים מורה על המעלה של יראת שמים ונקראת על שם יראה ועל שם שלם.
התחייה - בשיבת ציון מתחיל התהליך של יראה בשלמות ועילוי רוחני
כד וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן-הַגּוֹיִם, וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם
מִכָּל-הָאֲרָצוֹת; וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-אַדְמַתְכֶם.
כה וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים,
וּטְהַרְתֶּם: מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל-גִּלּוּלֵיכֶם, אֲטַהֵר
אֶתְכֶם. כו וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ,
וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם; וַהֲסִרֹתִי אֶת-לֵב הָאֶבֶן,
מִבְּשַׂרְכֶם, וְנָתַתִּי לָכֶם, לֵב בָּשָׂר.
כז וְאֶת-רוּחִי, אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם; וְעָשִׂיתִי, אֵת
אֲשֶׁר-בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ, וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם.
כח וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי
לַאֲבֹתֵיכֶם; וִהְיִיתֶם לִי, לְעָם, וְאָנֹכִי, אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים.
כט וְהוֹשַׁעְתִּי אֶתְכֶם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם;
וְקָרָאתִי אֶל-הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ, וְלֹא-אֶתֵּן עֲלֵיכֶם
רָעָב. ל וְהִרְבֵּיתִי אֶת-פְּרִי הָעֵץ,
וּתְנוּבַת הַשָּׂדֶה: לְמַעַן, אֲשֶׁר לֹא תִקְחוּ עוֹד חֶרְפַּת
רָעָב--בַּגּוֹיִם.
יחזקאל לו
על חנוכה דרשו צדיקים את הפסוק בנביא "והיה בעת ההיא אחפש את ירושלם
בנרות". "בעת ההיא" – בעת הגאולה, הדור שלנו, דור של גאולה – "אחפש את
ירושלם בנרות", בנרות של חנוכה מחפשים את ירושלים. ירושלים היא שלמות
היראה. לכל יהודי יש נקודת ציון וירושלים בלב שלו, בנקודה הפנימית שבלב.
מחפשים את הנקודה הזו בנרות.
הרב יצחק גינצבורג, אור לכ"ט כסלו ע"ד –
בת עין (מגדל עדר)
http://www.malchuty.org/2011-01-20-01-37-36/-q/1048-q-q-q-q-.html
שיר המעלות לדוד - ערגה לבניין ירושלים וישועה ממעכבי ומחרפי משיחך
"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ:
או "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ
כְּחֹלְמִים" וכן "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת זְכוֹר ה' לְדָוִד אֵת כָּל
עֻנּוֹתוֹ: אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַה' נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב: אִם אָבֹא
בְּאֹהֶל בֵּיתִי אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי: אִם אֶתֵּן שְׁנַת
לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה: עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה' מִשְׁכָּנוֹת
לַאֲבִיר יַעֲקֹב".
הרב שמואל אליהו, ערכה הרוחני של ירושלים
http://www.yeshiva.org.il/midrash/13754
שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד;
עָרַכְתִּי נֵר, לִמְשִׁיחִי.
אוֹיְבָיו, אַלְבִּישׁ
בֹּשֶׁת; וְעָלָיו, יָצִיץ נִזְרוֹ.
תהילים קלב: יז-יח
הרבי מלובביץ, ליקוטי שיחות טו פרשת ויצא
