ספר יצירה ל”ב נתיבות חכמה וכו’:
[א] בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם אֶל שַׁדַּי רַחוּם וְחַנּוּן רָם וְנָשָׂא שׁוֹכֵן עַד מָרוֹם וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ וּבֹרֵא אֶת עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים: בְּסָפַר, סְפַר וְסִפּוּר: [ב] עֶשֶׂר סְפִירוֹת בְּלִי מַה, וְעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת. יְסוֹד שְׁלָשׁ אַמּוֹת, וּשְׁבַע כְּפוּלוֹת, וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה פְּשׁוּטוֹת:

קהילת הרמח”ל (רבי משה חיים לוצאטו) פירוש משנה ראשונה לספר יצירה.
דַּע, כִּי כָּל הָעוֹלָמוֹת הַנִּפְרָדִים נַעֲשׂוּ בְּסוֹד הָאוֹתִיּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת לְפִי כָּל הַבְּחִינוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם. וְעוֹד, כְּשֶׁרָצָה אֵין סוֹף ב”ה לִבְרוֹא אֵלֶּה הָעוֹלָמוֹת הַתַּחְתּוֹנִים, אָז קָשַׁר כָּל הַסְּפִירוֹת שֶׁל הָאֲצִילוּת בְּיַחַד וְנִקְרָא חוֹתָם הָעוֹלָם. וְאָז הִמְצִיא מְצִיאוּת חוֹמֶר אֶחָד הַיּוּלִי, וְסוֹדוֹ מַלְכוּת. וְהוּא חוֹמֶר נִפְרָד – אֶלָּא שֶׁנִּקְרָא מַלְכוּת. כְּשֶׁנִּקַּח כָּל הַמְּצִיאוּת כֻּלּוֹ בְּעֵרֶךְ אֶחָד

שֶׁאָז: כָּל הִתְפַּשְּׁטוּת הָאֱלֹקוּת הוּא בְּסוֹד הי”ס (אצ”ל ט’ ספירות) וְכָל הַנִּפְרָדִים בְּסוֹד מַלְכוּת וְזֶה הַחוֹמֶר הָיָה בִּלְתִּי צוּרָה, אֶלָּא שֶׁהָיָה מוּכָן לְקַבֵּל הַצּוּרוֹת – וְהוּא סוֹד הַתֹּהוּ. וּבְחִינַת הַחוֹמֶר הַזֶּה נִקְרָא עָפָר, לִהְיוֹתוֹ בְּסוֹד ה’ שֶׁל ה’ (הוי”ה) ב”ה. וְזֶה סוֹד, “הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר” (קהלת ג, כ). וְאָז יָצְאוּ כָּל בְּחִינוֹת הָאוֹתִיּוֹת בְּסוֹד אוֹתִיּוֹת חֲקוּקוֹת עַל הַחוֹתָם. וְהוּא מַה שֶׁנִּגְלָה מִבְּחִינַת הָאוֹתִיּוֹת לְמַעְלָה בְּקֶשֶׁר הַסְּפִירוֹת שֶׁזָּכַרְתִּי, שֶׁאַחַר כָּךְ נִיתַּן זֶה עַל חוֹמֶר הַיּוּלִי, וְנַעֲשׂוּ בּוֹ מִיַּד כָּל הַצּוּרוֹת, וְנִקְרָא רְשִׁימוּ דְחוֹתָמָא דְּפִתְקָא. וְהִנֵּה זֶה הַבְּחִינָה – הָרְשִׁימוּ עַצְמוֹ, הוּא מִבְּחִינָה אַחַת מִן הַמַּלְכוּת שֶׁל הָאֱלֹקוּת עַצְמוֹ, הַמִּתְפָּרֵשׁ וְעוֹשֶׂה הַצּוּרָה בַּנִּבְרָאִים שֶׁהוּא הַחוֹמֶר הַזֶּה וְהוּא סוֹד “שִׂימֵנִי כַחוֹתָם” (שיר השירים ח, ו), שֶׁהַחוֹתָם הַכְּלָלִי הוּא בִּבְחִינַת שְׁאָר הַשֵּׁמוֹת, שֶׁהֵם שֶׁל מַלְכוּת.