ליאורה ניצן – בימים אלה עוקרת משכנה מקראון הייטס לירושלים עיה”ק. חייה בכלל, ומקצועה כציירת בפרט, משופעים בסיפורי מופתים מרתקים עד כי דומה שייכבד מלהתכופף ולהרים את כולם…

את ליאורה פגשנו לראשונה לפני כשלש שנים, בקייץ תשנ”ג, כאשר ערכה ביקור שיגרתי בארץ. גילגלנו שיחות על דא ועל הא, ומתוך רב-גוניות הנושאים גלשנו עולמה המקצועי ונשבינו בקסמי ציוריה – חשבנו שראינו הכל…
חודש לאחר-מכן, ביקרנו בביתה. במשך החגים של שנת “נפלאות דגולות” גילינו עולם מופלא. קשה לקרוא לדירתה דירה, זוהי פשוט גלריה חסידית. ציוריה אינם מעטרים את הקירות, כי אם מרצפים אותם וניכר כי צר המקום מהכיל.
חודש החגים של שנת “ניסים ונפלאות” הוליד שורות אלו. דמותה שהפכה לחלק מההווי של בית-רבינו היא גם דמות של חסיד מקושר בכל נימי נפשו לרבו, גם בימים קשים של העלם והסתר.
ליאורה מציירת רעיונות עמוקים בפשטות. דיוקני אדמורי חב”ד הם עיקר נושאי ציוריה, מקוריות עיטוריה מאירה מקוריות עיטוריה מאירה ומייחדת את תמונותיה. היא מציירת בצבעי אקריליק על בד קנבס, אך גם בדם ויזע על לבבות רבים.
ביקשנו לעמוד מקרוב-קרוב ולחלוק גם עמכם הקוראים את רשמינו העמוקים.