ועל כן באמת בראש חודש, שהוא תיקון המועדות, אז מזכירין בתפילת מוסף, ומתפללין לזכות לשירי דוד, כמו שאומרים: "ובשירי דוד עבדך", כי עיקר השיר נזכה על-ידי בחינת דוד מלך ישראל, שהוא סוד משיח, שהוא ישיר בשלמות את השיר הפשוט, כפול, משולש ומרובע, שהם סוד י' י"ה יה"ו יהו"ה, העולה כמנין חסד, כי הוא ימשיך את החסד על כלל נשמות ישראל, ויהיה המוכיח האמיתי לעם ישראל, והוא יוצא מדוד המלך, שעסק כל ימיו בזמירות, שירות ותשבחות להקדוש-ברוך-הוא, כי הוא נעים זמירות ישראל, שהוא סוד שלמות המרכבה, ששלמותה על-ידי ריבוע דיקא, דהיינו ארבע רגלי כסא הכבוד, כי דוד ברגל רביעי כמובא (זוהר נשא קמו.): וכל עיקר קדושת ראש חודש, שהוא בשביל המועדים, הוא בבחינת דוד. ועל כן אומרים בשעת קידוש לבנה "דוד מלך ישראל חי וקיים", כי ביומי דדוד ושלמה קיימא סיהרא באשלמותא (עיין זוהר נח עג:); כי עיקר השיר חדש, שהוא בחינת אמונת חידוש העולם של תחילת הבריאה, נזכה – על-ידי דוד שהוא משיח, שיהא תיקון העולם בימיו, והוא עתיד לבוא ולתקן העולם, עד שיזכה לשיר הזה בשלמות. שזה סוד מה שגילה רבנו (נחמן מברסלב) ז"ל את העשרה מיני נגינה, שהם ה'תיקון הכללי', שהוא תיקון לפגם הברית, שזה אי אפשר לגלות רק משיח. ולכן עשרה דיקא, כנגד שיר פשוט, כפול, משולש ומרובע, שהם העשר ספירות (פסחים קיט):
