וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִ֖י לְעוֹלָ֑ם וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִי֙ בְּצֶ֣דֶק וּבְמִשְׁפָּ֔ט וּבְחֶ֖סֶד וּֽבְרַחֲמִֽים׃
הושע ב כא
לשכת הגזית תאור
סנהדרין גדולה זהו בית הדין הגדול בלשכת הגזית במקדש ובו שבעים ואחד זקנים. נאמר בתורה: "אספה לי שבעים איש מזקני ישראל… והתיצבו שם עמך… ונשאו אתך במשא העם"[ במדבר יא, טז – יז]. מכאן למדו חז"ל לדורות שיש להקים בית הדין הגדול הנקרא 'סנהדרין גדולה' ובה שבעים ואחד דיינים, כדוגמת משה ושבעים הזקנים במדבר. סנהדרין זו ישבה בלשכת הגזית בבית המקדש וכך התקיים הפסוק: "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים"[ישעיהו ב, ג; סנהדרין דף ב, א; רמב"ם סנהדרין א, ג.].
מקום ישיבתם
הסנהדרין יושבים בלשכת הגזית[משנה מידות ה, ד.]. לשכה זו היתה בנויה באופן, המאפשר לסנהדרין לשבת בחלק הפתוח לחול שאינו קדוש בקדושת עזרה, שכן הלכה היא, שאין ישיבה בעזרה[יומא כה, א; רמב"ם בית הבחירה ה, יז.]. מאידך כך היא המצוה, שהסנהדרין מקומה סמוך למזבח. כך למדו חז"ל מסמיכות הפסוקים בתחילת פרשת משפטים, למצות הקמת המזבח הנזכרת בסוף פרשת יתרו[מכילתא סוף יתרו, ושם מסכתא דנזיקין פרשה ד. וראה רש"י שמות כא, א; ובפירוש רע"ב עליו.].
מן המדרש
ישיבת הסנהדרין היא בחצי עיגול או בעיגול שלם?
"'שררך אגן הסהר' – 'שררך': מה הטיבור הוא חייו של תינוק, כך כל העם הזה היה בזכותם של סנהדרין, שהיו יושבים ועוסקים בהלכות התורה. 'אגן הסהר' – בן חסדא אמר: קורין לירח סיהרא, זו סנהדרין, שלא היו יושבים ב'טריגונין' [משולש] אלא 'אסטרונגילון' [חצי עיגול] חצי גורן עגולה, כדי שיהיו רואין זה את זה. שאם היו יושבין ב'טריגונין', היושבין בזויות מצטערים לראות אילו את אילו, ואינן יכולין לשאול זה את זה. הוי 'אגן הסהר'. דבר אחר, מהו 'אגן הסהר'? 'אגן' זה הספל! כדכתיב: 'ויקח משה חצי הדם וישם באגנות' (שמות כד, ו): מה הספל הזה 'עגול איסטרונגילון', כך היו יושבים" (פסיקתא רבתי פיסקא י, כי תשא).
ויקימקדש