אגרת הגאולה הינה אגרת שכתבה הבעש"ט ב' פעמים לגיסו הרב גרשון מקיטוב ששהה בארץ הקודש. האגרת מכונה בשם אגרת הגאולה לבעש"ט, ובמקומות רבים בשם: אגרת הבעש"ט הידועה, ובשם: אגרת עליית נשמה להבעש"ט. באגרת זו מתאר הבעש"ט עליית נשמה שערך בראש השנה תק"ז, ועוד פרטים, ומתאר שעלה עליות מיוחדות שלא עלה בחייו, ועלה להיכל מלך המשיח ושאלו "אימת אתי מר ונענה על דרך לשון הפסוק במשלי לכשיפוצו מעיינותיך חוצה.

האגרת מהווה אבן היסוד בחסידות חב"ד, וכמקור לדרך אדמו"רי חב"ד להפצת המעיינות, מחמת שכל מהות התגלות תורת החסידות לבעש"ט נועדה להביא את הגאולה השלימה, וזהו על ידי הפצת החסידות.

הפגישה עם מלך המשיח

במרכז האגרת עומד המעמד של פגישת הבעש"ט עם מלך המשיח, פגישה שהייתה יחודית גם להבעש"ט כמו שכותב "ומסרתי ממש נפשי ובקשתי ממורי ורבי (אחיה השילוני) שלי שילך עמי, כי סכנה גדולה לילך ולעלות לעולמות העליונים, כי מיום היותי על עמדי לא עליתי בעליות גדולות כמוהו", עלי'ה ופגישה זו מהווה את אחת היסודות המרכזים ביותר בתולדות החסידות הכללית, ובמיוחד דרך הפצת המעיינות חב"ד.

להלן לשון הפגישה על פי נוסחה שבספר בן פורת יוסף "עליתי מדרגה אחר מדרגה עד שנכנסתי להיכל משיח ששם לומד משיח תורה עם כל התנאים והצדיקים וגם עם שבעה רועים, ושם ראיתי שמחה גדולה עד מאוד, ואיני יודע לשמחה זו מה הוא עושה, והייתי סובר שהשמחה זו חס ושלום על פטירתי מהעולם הזה והודיעו לי אחר כך שאיני נפטר עדיין כי הנאה להם למעלה כשאני מייחד יחודים למטה על ידי תורותיהם הקדושה, אבל מהות השמחה אינו יודע עד היום הזה. ושאלתי את פי משיח אימת אתי מר והשיב לי בזאת תדע בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותך חוצה מה שלימדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך ואז יכלו כל הקליפות ויהי' עת רצון וישועה.                                                                  מלוקט מחב"דפדיה